Vayedaber

וּבְנִמְצָא הוֹלְכִין אַחַר הָרוֹב. מִן קוּשְׁיַי מְדַמּוּ לָהּ רַבָּנִין לִשְׁרָצִים. דְּתַנֵּי. תֵּשַׁע צְפַרְדְּעִים שֶׁרֶץ אֶחָד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְנָגַע בְּאֶחָד מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵי זוֹ נָגַע סְפֵיקוֹ טָמֵא. פֵּירַשׁ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְנָגַע סְפֵיקוֹ טָהוֹר. חָזַר לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְנָגַע סְפֵיקוֹ טָמֵא. וּלְנִמְצָא הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב. אָמַר רַב חִסְדָּא. וְלֹא מָֽצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם. אָמַר רִבִּי אִימִּי. בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְדִבְרֵיהֶם. עַד דְּאַתְּ מְדַמֵּי לָהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד דְּמִיתָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. דְּתַנֵּי. תֵּשַׁע שְׁרָצִים וּצְפַרְדֵּעַ אֶחָד בֵּינֵיהֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְנָגַע בְּאֶחָד מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵי זֶה מֵהֶן נָגַע סְפֵיקוֹ טָהוֹר. פֵּירַשׁ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְנָגַע בּוֹ סְפֵיקוֹ טָמֵא. חָזַר לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְנָגַע בּוֹ סְפֵיקוֹ טָהוֹר. וּלְנִמְצָא הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב. אָמַר רַב חִסְדָּא. וְלֹא מָֽצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם. אָמַר רִבִּי אִימִּי. בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְדִבְרֵיהֶן. קְרֵונֵה שֶׁלְּצִיפּוֹרִין לָאו רְשׁוּת הָרַבִּים הוּא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מִכֵּיוָן שֶׁשְּׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לְהִתְייָחֵד כְּמָאן דְּהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עד דאת כו'. כלומר היינו קושיא דרב חסדא דעד שאת מדמי לה הא דהכא לרה''י היכא שנולד הספק במקום הקביעות ברה''י כדאמרן:

ובנמצא הולכים אחר הרוב. קושיא היא דהא תנינן בברייתא דתשע חנויות הובאה לעיל בשקלים פ''ז תשע חנויות מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה ונתחלפו לו חושש ולנמצא הולכין אחר הרוב ואמאי לא אזלינן הכא נמי בתר רוב העיר:

מן קושיי. כלומר בקושי ובכח הוא א''נ מכח קושיא זו ע''כ לומר דמדמי להו רבנן להאי דהכא להברייתא דשרצים דלקמן ואף על גב דאיכא למיקשי עלה כדלקמן:

דתני. בתוספתא:

תשע צפרדעים. מתים ואינן מטמאין ושרץ אחד ברשות היחיד כו' ספיקו טמא דהוי ליה קבוע וכמחצה על מחצה דמי וספק טומאה ברשות היחיד ספיקו טמא:

פירש. שפירש בפנינו ונולד הספק במקום הקביעות והוי ליה כקבוע ולפיכך ברשות הרבים ספיקו טהור כדין ספק טומאה ברה''ר ואם חזר לרה''י ספיקו טמא דהא כמחצה על מחצה הוא:

ולנמצא. שנמצא אחד מהן בין ברשות היחיד בין ברשות הרבים וספק הוא אם מהטמא או מן הטהורין הולכין אחר הרוב וספיקו טהור דכיון שלא פירש בפנינו לא הוי כקבוע ורובא טהורין הן דאלמא היכא שפירש בפנינו הוי ליה קבוע ולא אזלינן בתר רובא אם נולד הספק ברה''י והכא נמי אם פירש אחד מן העיר בפנינו לא אזלינן בתר רוב העיר:

אמר רב חסדא ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם. כלומר לא מצאו כאן חכמי' ידיהם ולמצוא טעם לדבריה' דמדמין לה להאי כדמסיק הקושיא לקמן ור' אימי אמר ברוך שבחר בהם ובדבריהם שיפה אמרו בזה כדמפרש ואזיל:

דמיתה לרה''ר. טפו לידמי לה לרה''ר כדמסיק לקמיה דהא ציפורי רה''ר הוי והא קתני התם בהאי תוספתא ט' שרצים כו' דרוב טמאין הן וקאמר אפי' פירש בפנינו וחזר לו לר''ה ספיקו טהור דאע''ג דחשיב ליה כקבוע ספיקו טהור משום דספק טומאה ברה''ר היא וה''נ אפילו פירש בפנינו אמאי לא אזלינן לקולא דהא ציפורי רה''ר היא והיינו דקאמר רב חסדא ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם:

א''ר אימי ברוך וכו'. דסמיך על תירוצא דמתרץ ר' יוסי לקמיה:

קרונה של ציפורי לאו רה''ר הוא. בתמיה כלומר דהשתא מסיק להקושיא דרב חסדא דהא ציפורי רה''ר היא והא דקאמר קרונה לחזק הקושיא שבשעת קרונה טפי רה''ר מיקרי ואפי' פירש מן העיר ליהוי כספק ברה''ר ולקולא:

א''ר יוסי. דלא היא דמכיון ששניהן יכולין להתייחד במקום אשר נמצאו כרה''י דמי ולפיכך אם פירש בפנינו ונולד הספק במקום הקביעות כקבוע ברה''י הוא וספיקו לחומרא:

אָמַר רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. תּוֹכָהּ שֶׁבְּצִיפּוֹרִין בָּעַל. רַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. רָאוּ אוֹתוֹ פוֹרֵשׁ מִצִּיפּוֹרִין וּבָעַל חֲזָקָה שֶׁפּוֹסֵל שֶׁשָּׁם בָּעַל. פְּלַטֵּיָא מָהוּ. רִבִּי יִרְמְיָה בַּר וָוא רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּרוֹב. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה מִן הָדָא. דָּמַר רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מָבוֹי שֶׁכּוּלּוֹ גוֹיִם וְיִשְׂרָאֵל אֶחָד דָּר בְּתוֹכוֹ וְנָפַל בְּתוֹכוֹ מַפּוֹלֶת מְפַקְּחִין עָלָיו בְּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁם. וּפְלַטֵּיָא הוֹלְכִין אַחַר הָרוֹב. וּמָהוּ דְאָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. רָאוּ אוֹתוֹ פוֹרֵשׁ מִצִּיפּוֹרִין וּבוֹעֵל חֲזָקָה שֶׁפָּסוּל שֶׁשָּׁם בָּעַל. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה. וְהֵן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ פּוֹרֵשׁ מִן הַבָּתִּים. וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. אֲפִילוּ בִּפְלַטֵּיָא. הָֽיְתָה צִיפּוֹרִין נְעוּלָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. עַד שֶׁיּוֹכִיחַ. וָכָא רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּרוֹב. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי מִן הָדָא. דָּמַר רִבִּי זְעִירָא. רִבִּי (יוֹסֵי) [חִייָא] בְשֵּׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נִתְחַלְּפָה (פִּיתּוֹ) [קוּפָּתוֹ] אֶצֶל הַטּוֹחֵן. אִם הוּחְזָק עַם הָאָרֶץ לִהְיוֹת טוֹחֵן שָׁם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם חוֹשֵׁשׁ וְאִם לָאו אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. מַה בֵּינָהּ וּלְסֵירָקִי. לֹא כֵן תַּנִּי סֵירָקִית שֶּׁהָֽיְתָה מִסְתַּפֶּקֶת יוֹם אֶחָד מִן הָאִיסּוּר נַעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַיּוֹם הוֹכִיחַ לְכָל הַיָּמִים. סֵירָקִית אֵיפְשַׁר לָהּ שֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּק. וָכָא אֲנִי אוֹמֵר. 8b לֹא הוּחְזָק עַם הָאָרֶץ לִהְיוֹת טוֹחֵן שָּׁם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְחוֹשֵׁשׁ. וָכָא אֵנִי אוֹמֵר. לֹא יָרַד הַפָּסוּל אֶלָּא לְמַלְאוֹת שָׁם בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם וְחוֹשֵׁשׁ. וְהָא רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי אוֹמֵר. תּוֹכָהּ שֶׁבְּצִיפּוֹרִין בָּעַל. וְהָא רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי אוֹמֵר. רָאוּ אוֹתוֹ פוֹרֵשׁ מִצִּיפּוֹרִין וּבוֹעֵל חֲזָקָה פָסוּל שֶׁשָּׁם בָּעַל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וכא. השתא פריך לה על דרבי יוסי דהכא א''כ הכא נמי אמאי ניחוש בעיר נעולה וכי אני אומר לא ירד אלא הפסול למלאות שם היום וחושש בתמיה דאמאי נתלי טפי בפסול מבכשר:

והא רבי אילא. קאמר לעיל תוכה שבציפורין בעל והכשירו ומסקנת הקושיא היא דקס''ד דטעמיה דתלינן ברוב כשירי העיר ואמאי קאמר רבי יוסי דלא מחשיב כרוב:

והא וכו'. כלו' דהש''ס חוזר ומתמה על זה דאדמותבת מרבי אילא אמאי לא תייתי סייעתא מהא דרבי בא בשם רבי ינאי דקאמר אם פירש מן העיר אמרינן חזקה שפסול משם הוא שבעל דאלמא לא אזלינן בתר רוב העיר כשירין אלא ע''כ דשאני התם דהא דמכשרינן כשבעל בתוכה של עיר משום דאיכא נמי רובא דעלמא דאזלי לגבה והיינו טעמיה נמי דרבי בא דאמר כשראינו שפירש מן העיר תלינן בפסול ולא אזלינן בתר רוב כשירים שבעיר כדלעיל דכקבוע הוי וכן נמי כשהעיר נעולה היינו טעמיה דרבי יוסי דלא אזלינן בתר רוב העיר:

ומשני שאני סידקית דאפשר לה שלא להסתפק ולמכור. בתמיה וכיון דחזינן דמסתפק מאיסור יום אחד חוששין לכל הימים:

תוכה שבציפורין בעל. בתוך העיר היה המעשה ולפיכך הכשירו אותה דבשעת קרונות הוה ורוב סיעה מסייע לרוב העיר אבל אם בעל חוץ לעיר דרוב סיעה גרידתא היא לאו כלום הוא וכן קאמר רבא בשם רבי ינאי אלא דנקט לה בלישנא אחרינא ולאפוקי נמי רוב העיר גרידא:

ראו אותו פורש מציפורין ובועל. שידוע בודאי שמציפורי הוא פסול דחזקה דפסול משם היה זה שבעל אע''פ שרוב העיר כשירין דליכא כאן אלא חדא רובא. א''נ דלא הוי רובא כלל לפי שפירש ממקום הקביעות כדקאמר לקמן שראוהו פורש מן הבתים והוי ליה קבוע וכמחצה על מחצה דמי:

פלטיא מהו. אם פירש מן רה''ר שבתוך העיר מאי אם כרוב הוא או לא:

רבי ירמיה בר ווא משום רבי יוסי אומר ברוב. כרובא דיינינן לה ולא הוי כפירש ממקום הקביעות:

חייליה דרבי ירמיה. כחו וסייעתו מן הדא דאמר כו' דשמעינן מינה דרה''ר לאו כמקום קבוע חשיבא כיון דניידי ואמרי' בה כל דפריש מרובא פריש:

מפקחין עליו. את הגל בשבת בשביל ישראל ששם אע''ג דעכומ''ו רובא הוו משום דקבוע הוא וכמחצה על מחצה וספק נפשות להקל:

ופלטיא. אם פירשו לפלטיא ונפלה שם מפולת עליהם הולכין אחר הרוב ואין מפקחין וכגון דלא פריש אלא מקצתייהו ולא נתחזק ישראל שם דאי לאו הכי אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב ועכ''פ ש''מ דפלטיא כרובא הוי:

ומהו וכו'. קושיא הוא כלומר והשתא מאי דאמר ר' בא לעיל דראוהו שפורש מן העיר לא הוי כרוב ע''ד דר' ירמיה משום רבי יוסי דקאמר פירש מפלטיא הוי כרוב ע''כ צריך לפרש דדוקא שראוהו פורש מן הבתים דאז הוי כפירש ממקום הקביעות:

אפילו בפלטיא. אפילו פירש מן הפלטיא לא הוי כרוב דכל העיר מיחשיב אליביה כקבוע כדמוכח מדלקמיה וקשיא דר' יוסי דידי' אדודי':

ועל דעתיה דרבי יוסי. לפי מה ששמענו מדר' יוסי דנפשיה דלקמן אליבא דרבי ירמיה:

וכא. אבל הכא גבי טוחן אני אומר לא הוחזק ע''ה להיות טוחן שם וחושש בתמיה דהא הטוחן גופיה אינו חשוד להחליף כמו הסידקית שראינו אותה בעצמה מסתפקת ומוכרת מן האיסור ואם לא הוחזק ע''ה באותו היום למאי ניחוש:

מה בינה ולסידקי. סידקית המוכר' תבואה על יד קרויה סידקית א''נ סירקית והיא סוחרת ישמעאלית והתם פריך לה אסיפא דקתני ואם לאו אינו חושש וכי מה בין זה לסידקית דתנינן שאם היתה מסתלקת יום אחד באיסור למכור הימנו חוששין לכל הימים ואמאי קאמרת דדוקא אם הוחזק עם הארץ להיות טוחן באותו היום ואיידי דלקמיה פריך עלה דרבי יוסי מהא מייתי לה כל ההיא קושי' ופירוק' הכא:

אם הוחזק עם הארץ להיות טוחן שם. אצל זה אותו היום חושש משום דמאי דפירות ע''ה דמאי הן ומינה סייעת' לר' יוסי דהכא כמו דהתם דלא אזלינן בתר רובא אלא דאם הוחזק ע''ה להיות טוחן באותו היום חושש ולא אמרינן ניזיל בתר רוב הטוחנין אצלו ועמהן נתחלף וטעמא משום דקבוע הוא וכן ה''נ אם הוחזק הפסול בתוך העיר חושש ולא אזלינן בתר רוב כשרים דכל העיר כקבוע היא:

נתחלפה קופתו. גרסינן וכן הוא בדמאי שנתחלף לו להחבר קופתו של חטין אצל הטוחן:

חיילי' דר' יוסי. וקאמר הש''ס דסייעתי' דרבי יוסי דאמר משמיה דנפשיה שאם היתה העיר נעולה צריך שיוכיח שהוא כשר ואם לאו חוששין שמא פסול הוא מן הדא דרבי יוחנן:

וכא רבי יוסי אומר ברוב. מסקנת הקושיא היא והכא קאמר רבי ירמיה משמיה דר' יוסי דפלטיא הוי כרוב:

רבי יוסי אומר עד שיוכיח. עד שיהי' לנו ראי' ברורה דכשר הוי דלא אזלינן בתר רוב כשרים שבעיר משום דכל העיר כקבוע חשיבא אפילו פירש מן הבתים לרה''ר:

היתה ציפורין נעול'. שהיו דלתות העיר נעולות ולא שכיחא בה רובא דעלמא:

מַעֲשֶׂה בְתִינוֹקֶת שֶׁרָאוּ אוֹתָהּ מוּשְׁלֶכֶת לְאִישְׁפָּה. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי וְאָמַר. תִּיטָּפֵל לְעִיסָּה. רִבִּי יִרְמְיָה סָבַר מֵימַר. לְעִיסָּה כְשֵׁירָה. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי חָלוּק עַל אָבִיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וַאֲפִילוּ תֵימָא. לְעִיסָּה פְסוּלָה. לֵית רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי חָלוּק עַל אָבִיו. לָמָּה. כְּשֵׁירִים מְזַנִּין וּפְסוּלִין מַשְׁלִיכִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מושלכת לאישפה. שמצאו אותה באשפה ולא ידעו מה לידון בה אם כשירה היא או לא:

תיטפל לעיסה. כלומר נדמו אותה לספק עיסה והיה סבר ר' ירמי' לומר דודאי לעיסה כשירה קאמר כדלעיל וכדמפרש טעמא:

ר' ישמעאל בי ר' יוסי חלוק על אביו. בתמיה כלומר דאי לאו הכי אלא לעיסה פסולה א''כ חלוק על אביו דהרי ר' יוסי מכשיר במתני' לכהונה אם רוב העיר כשירין:

א''ר יוסי. הוא חבירו של ר' ירמיה דלא היא דאפ''ת לעיסה פסולה דלא מחזקינן לה בכשרות הואיל והושלכה לאשפה כדמפרש טעמא למה מפני שכשירים מזנין כלומר בזנות ודאי איכא למיתלי נמי בכשרים והולכין אחר הרוב אבל פסולין משליכין דמסתמא מן הפסולין היא שדרכן בכך ולא דמי למתני' דהתם היא בחזקת כשרות הויא:

סליק פירקא בס''ד

וְהַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב וְרוֹב הַנִּישְּׂאוֹת בְּתוּלוֹת נִישְּׂאוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה. בְּתוּלָה נִישֵּׂאת. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא הִילְּכוּ לְמִידַּת הַדִּין וּלְמָמוֹן אַחַר הָרוֹב. תַּמָּן תַּנִּינָן. שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה וְנִמְצָא עוֹבְּרָהּ בְּצִידָּהּ. וְכִי רוֹב הַפָּרוֹת מַפִּילוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה. מַחְמַת נְגִיחָה הִפִּילָה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁלֹּא הִילְּכוּ לְמִידַּת הַדִּין וּלְמָמוֹן אַחַר הָרוֹב. אָמַר רִבִּי אָבוּן. וּבְדָבָר אֶחָד הִילְּכוּ לְמִידַּת הַדִּין וּלְמָמוֹן אַחַר הָרוֹב. כְּהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי אָחָא. גָּמָל שֶׁהָיָה אוֹחֵר בֵּין הַגְּמָלִים וְנִמְצָא שָׁם אֶחָד מֵהֶן מֵת. חַייָב. אֲנִי אוֹמֵר. אוֹתוֹ שֶׁהָיָה אוֹחֵר נְשָׁכוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חייב. בעל הגמל הזה שאני אומר מסתמא אותו שהיה אוחר נשכו לזה ומת והיינו דאזלינן בתר רובא וטעמא דאומדנא דמוכח הוא שזה הרגו כיון שמצאו עומד בצידו:

גמל שהיה אוחר. עוסק בתשמיש ועל שם שתשמישו אחור כנגד אחור כדאמר בבכורות קרי ליה אוחר וסתם בהמות משתגעות בשעת תשמיש ומכין הזכרים זה את זה:

ובדבר אחד. יש דבר אחד שהלכו בו אף בממון אחר הרוב:

וכי רוב הפרות מפילות. בתמי' ואמור מחמת נגיחה הפילה דהא רוב פרות אין מפילות וליחייב בעל השור חצי נזק לולד:

ונמצא עוברה בצידה. ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה ולא מת מחמת הנגיחה או משנגחה ילדה ומחמת נגיחה הפילתו משלם חצי נזק לפרה ורביע הנזק לולד משום דחצי נזק דהולד הוי ממון המוטל בספק וחולקין:

זאת אומרת שלא הילכו למדת הדין ולממון. כלומר לדין הממון ובב''ק הכי איתא למידת הדין בממון אחר הרוב דלא אזיל בתר רובא אלא לאיסורא אבל לא לממונא:

והלך אחר הרוב. מתני' דקאמרה אם יש עדים כו' טעמא דאיכא עדים הא ליכא הבעל מהימן ואמאי הלך אחר הרוב ורוב בתולות נישאות ואם כן אמור מעתה אף זו בתולה נישאת ותהא נאמנת:

הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְאַלְמְנָה כול'. נִיחָא שֶׁנִּתְגָּֽרְשָׁה. נִתְאַלְמְנָה. מִי עוֹרֵר. הַיּוֹרְשִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

היורשים. כלומר דהש''ס מפרש דחשבינן לטענת היורשין ברי כיון דטענינן ליתמי כל מה דמצי אבוהון למיטען והילכך צריכה להביא ראיה:

נתאלמנה מי עורר. כנגדה דקס''ד דלא אלים טענתייהו דהיורשין נגד טענת ברי שלה כיון דטענתן אינה אלא בשמא:

גמ' ניחא שנתגרשה. וטוענת עם הבעל:

משנה: הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְאַרְמְלָה אוֹ שֶׁנִּתְגָּֽרְשָׁה הִיא אוֹמֶרֶת בְּתוּלָה נִשֵּׂאתִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא כִי אֶלָּא אַלְמָנָה נְשָׂאתִיךְ אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיָּצָאת בְּהִינוּמָא 9a וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ כְּתוּבָּתָהּ מָאתַיִם. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר אַף חִילּוּק קְּלָיוֹת רְאָייָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

קליות. כשהשבלין לחין מייבשין אותן בתנור והן קליות ומתוקות לעולם:

אף חלוק קליות ראיה. במקומו של רבי יוחנן בן ברוקה היו נוהגין לחלק קליות בנשואי הבתולות:

וראשה פרוע. שערה על כתיפה כך היו נוהגין להוציא הבתולות מבית אביהן לבית החתונה:

בהינומא. מפרש בגמרא:

הוא אומר. אנתגרשה קאי ובנתאלמנה היורשים אומרים אלמנה נשאך אבינו ובדלא נקיטא כתובה איירי:

מתני' האשה שנתאלמנה או שנתגרשה. ותובעת כתובתה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source